שלחתי אותו לפגוש את יעלי / יוסי דנה
חָרַטְתִּי שְׁמֵךְ בְּלִבִּי פעימותך בְּנִשְׁמָתִי, נִשְׁבַּעְתִּי עַד יוֹם מוּתִי,
לֹא תֵּצֵא מֵחַיֵּי כָּל עוֹד מְרִיחָה אוֹתָם, דָּמְךָ בִּדְמֵי
נָגַעַתְּ, כָּבַשְׁתְּ, הִצַּתְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתִי שֶׁלָּךְ.
לֹא אוֹכֵל לָלֶכֶת וְלֹא אֶתֵּן גַּם לֵךְ
זוֹ לֹא אַהֲבָה שֶׁאוֹחֶזֶת בִּי אֶלָּא זרעך
בַּיּוֹם הַהוּא לָחַשְׁתָּ, יִהְיֶה לָנוּ טוֹב, אָז בָּאתִי.
לֹא הָיָה טוֹב…. אֲבָל נִשְׁאַרְתִּי.
נִכְנַעְתִּי
עוניתי
הִתְרַגַּלְתִּי
והתעברתי
הָיִיתָ קָשֶׁה, הָיִיתָ כּוֹעֵס רַק שָׁכַחְתָּ לִהְיוֹת אוֹהֵב מֵבִין וּמִתְחַשֵּׁב
וַאֲנִי?
הִמְשַׁכְתִּי להתעבר לִגְדֹּל לְהִתְעַצֵּב וְלָלֶדֶת.
לֹא שָׁאַלְתָּ אִם בָּן אוֹ בַּת, רַק תָּהִיתָ אִם בָּטוּחַ שֶׁלָּךְ אוֹ חֲלִילָה בּוֹגֶדֶת.
יחידת דִּיּוּר מֵאֲחוֹרִי הוֹרֶיךָ, רְחוֹקָה ממשכנות הָאוֹהֲבִים
זָנַחְתָּ, בָּרַחַתְּ, הוֹתַרְתְּ אוֹתָהּ וְאוֹתִי לֵילוֹת וְיָמִים.
בַּת שְׁנָתִיִּים יעלי, לֹא מִתְפַּתַּחַת, זָרָה לְךָ וְאַתָּה לָהּ,
מַחֲלָה חֲשׁוּכָה שֶׁגִּלּוּ מָצְאוּ אוֹתִי מוּכָנָה.
“הִיא לֹא תִּשְׂרַּד שָׁנָה אוֹ שָׁלוֹשׁ, אָמְרוּ הַמֻּמְחִים.
בָּכִיתִי כָּאַבְתִּי וְלֹא הֵבַנְתִּי אֵיךְ חַיֶּיהָ נִּגְמָרִים.
שְׁמוֹנָה חֳדָשִׁים גססה וְאָז נִפְרְדָה מִנִּשְׁמָתָהּ.
זוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא בָּכִיתָ וְנָדַרְתִּי שֶׁעוֹד תִּבְכֶּה.
עָזַבְתִּי, הִתְחַדַּשְׁתִּי בְּחַיִּים, פַּרְנָסָה, מָקוֹם וּבֶן זוּג.
חָרַטְתִּי שְׁמֵךְ בְּלִבִּי פעימותך בְּנִשְׁמָתִי, נִשְׁבַּעְתִּי עַד יוֹם מוּתִי,
לֹא תֵּצֵא מֵחַיֵּי כָּל עוֹד מְרִיחָה אוֹתָם, דָּמְךָ בִּדְמֵי.
שְׁמוֹנָה שָׁנִים, יוֹם וְעוֹד יוֹם מְתַכְנֶנֶת נָקַמְתִּי
הִגַּעְתָּ לַמִּשְׂרָד לְבַקֵּשׁ עֲבוֹדָה וְנִתְקֶלֶת בּוֹ…
חִיַּכְתִּי בָּעֶרְגָּה הִנֵּה זֶה בָּא, “תַּכִּיר מִקַּו, זֶה גִּיל הֶחָבֵר שֶׁלִּי”
חִיַּכְתָּ עִם הַגֻּמָּה שֶׁמְּבַצְבֶּצֶת בִּשְׁעַת אֹשֶׁר אוֹ רְתִיחָה.
מְנַחֶשֶׁת לְפָחוֹת הַפַּעַם לֹא הָאֹשֶׁר הוּא זֶה שֶׁגִּלָּה.
יוֹמַיִם יַעַבְרוּ עַד הִתְקַשַּׁרְתָּ לִבְדֹּק עַל חַיַּי עַל מִי וְעַל מָה.
חיזורים שֶׁל מַתְחִיל, שִׂיחוֹת שֶׁל מְגַמְגֵּם וּבוּרוּת שֶׁל בְּהֵמָה.
מָשַׁכְתִּי גָּרַרְתִּי וְהוֹסַפְתִּי זְמַן לְחַשֵּׁב סוֹפְךָ.
קָבַעְנוּ וְנָסַעְנוּ לַפַּרְדֵּס בַּמּוֹשָׁב זנוח.
עִם גִּיל קָבַעְתִּי בַּמָּקוֹם הַקָּבוּעַ, נָכוֹן… בזנוח.
דקותיים שֶׁל שִׂיחָה וְתָקַפְתְּ כְּמוֹ חָיָה.
לֶאֱנֹס נָשַׁמְתִּי וְגוּפִי כְּמוֹ בַּיָּמִים בָּהֶם חָרַטְתִּי שְׁמֵךְ בְּלִבִּי.
גִּיל הוֹפִיעַ נִלְחַמְתֶּם כַּאֲרָיוֹת
כַּדּוּר שֶׁחָצָה דָּרְכוּ לְלִבְּךָ כְּמוֹ הִלּוּךְ אִטִּי בְּסֶרֶט פְּעֻלָּה.
דּוֹמֵם חַיִּים שֶׁל הַשָּׂטָן שֶׁנָּדַרְתִּי-לֹא אֶשְׁכַּח לָעוֹלָם.
חָמֵשׁ שָׁנִים עַל הֲרִיגָה מִתּוֹךְ הֵגֵנָּה
נָשָׂאנוּ בְּרַבָּנוּת, שָׁנָה לִפְנֵי שֶׁמֵּאַיֵּה נולדה.
שׁוֹכֶבֶת בָּעַרְסָל שֶׁבֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית וְנִרְדַּמְתְּ
מְהַרְהֶרֶת עַל שֶׁחֲרָטָתִי שְׁמֵךְ בְּלִבִּי פעימותך בְּנִשְׁמָתִי,
נִשְׁבַּעְתִּי עַד יוֹם מוּתִי,
לֹא תֵּצֵא מֵחַיֵּי כָּל עוֹד מְרִיחָה אוֹתָם, דָּמְךָ בְּדָמִי…