צְבָעִים / יוֹסִי דָּנָה
צְלִילִים צְבוּעִים בניחוחות וּטְעָמִים
כְּאוֹתִיּוֹת שֶׁמְּתַבְּלוֹת שִׁירִים וְסיִפּוּרִים
קֶשֶׁת שֶׁנָּחָה בֵּין עֲנָנִים וְטיִפּוֹת.
נִשְׂבַּע שֶׁיָּדַעְתִּי גְּווָנִים וּמַנְגִּינוֹת
כּיִנּוֹרוֹת חומים מִנְּעִימוּת מְתוּקִים
כָּחֹל זֶה קַר כְּמוֹ מַצִּילָה שֶׁל תּוֻפִּים
מוֹצֵא עַצְמִי כּוֹתֵב לְךָ שיר בַּחֲרוּזִים
כרומנטיקן אִיטַלְקִי בִּשְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים
הַשָּׁמַיִם לֹא יַפְלוּ מִצָּהוֹב שֶׁל רַכְלָנִים
גַּם לֹא מֵאָדוֹם חָרִיף בַּשּׁוּק הירקנים
נוֹשֵׁם מַחְשְׁבוֹתַיִךְ מלוא ריאותיי,
מְנַסֶּה לוֹמַר לְךָ נִמְאָס לִי וְדַי.
נִלְחַם, מִתְעַקֵּשׁ, שָׁר וְכוֹתֵב
כְּרֶגַע אֵין בִּי צְבָעִים רַק כּאֵב
נוֹשֵׁם הַבַּל פִּיךְ נִשְׁמָתְךָ קוֹרֵא
אֵין לִי מֻשָּׂג אֵיךְ אֲבָל כָּךְ יוֹצֵא
אַתְּ מְעוֹרֶרֶת בִּי צוֹרֵךְ לִהְיוֹת אֲנִי
וְשָׁנִינוּ יוֹדְעִים, אֶת הַחֵצִי הַשֵּׁנִי
הַשִּׁיר צָבוּעַ בַּצְּבָעִים שֶׁל מַמָּשׁ
אוּלַי לְטַשְׁטֵשׁ כָּל פַּחַד וְחָשַׁשׁ.
הָאֱמֶת עוֹד תַּגִּיעַ בְּלָבָן טָהוֹר
גַּם אִם תְּנַסּוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר.
יֶהֱמוּ נָא רַחֲמַיִךְ קֶשֶׁת שֶׁלִּי בֶּעָנָן
וּמִי שֶׁלֹּא אוֹהֵב שֶׁיָּשַׁב לִי עַל הק…
Leave a Reply