עונג שבת

עונג שבת / יוסי דנה

 

ליצ’י עֲסִיסִי,

דֻּובְדְּבָן חושני,

תּוּת שָׂדֶה אֶרוֹטִי,

אוֹ אָנָנָס אֶקְזוֹטִי.

 

אָהֲבָה שֶׁבַּפְּרִי,

אוֹ פָּרֵי הָאַהֲבָה.

טְעָמִים שֶׁל תְּשׁוּקָה,

בְּכָל בִּיס וּנְגִיסָה.

 

תַּאֲוָוה לַמַּאֲכָל,

כמיהה לַמִּשְׁגָּל.

אוֹכְלִים כְּמוֹ שֶׁאוֹהֲבִים,

אוֹהֲבִים כְּמוֹ שֶׁאוֹכְלִים.

 

בביסים גְּדוֹלִים וּטְחִינָה שֶׁנּוֹזֶלֶת

עֲדִינוּת שֶׁל פַּרְפַּר ונְגִיעָה רופסת

אגרסיביות חייתית עַל סַף הָאִיּנּוס

בחושניות לַטּיִפּוֹת וְהַרְבֵּה נִימוּס.

 

אִישִׁית מַעֲדִיף לַשָּׁלָב בֵּין הַשְּׁנִיִּים

כְּמוֹ פִּרְפֵּר עָדִין עִם טְחִינָה בַּשִּׁינַּיִים.

לישת הַבָּצֵק כְּמוֹ מְשַׂחֵק מַקְדִּים

נוֹגְעִים, מְלַטְּפִים, לוֹחֲצִים וּמַרְפִּים.

 

חַלָּה מְגָרָה,

אוֹ ראשנו המופרע.

אִם בְּאַהֲבָה וְחַלָּה עסקינן

קַבְּלוּ סִפּוּר… רחמנא ליצלן.

 

לילה לבן בין חמישי לשישי הוביל אותי לצאת לחצר ולחשוב יצירתי.

הדבר הכי פרוע שעלה לי….הכנת חלות לשבת.

לא יודע להסביר

אולי שילוב החושים.

או שמא התעסקות והתוצאה המרגשת.

המתכון פשוט וגדוש אהבה.

לצלילי מוסיקה שלוחשת בלאדות משנות השמונים בווליום של שמיעה אקטיבית.

 

 

הוצאתי שני קילו קמח

שמרים ומלח

מעט סוכר ושתיים ביצים

ולזה הוספתי מים פושרים

ערבבתי ולשתי כשעיניי נעצמות באטיות שמאפיינת הנאות מתחומים אחרים.

הנחתי לניחוח השמרים לעטוף את הרגע…זה ריח שפותח מקומות נסתרים ומשם זרמים של תשוקה ודחף בלתי מוסבר לגעת בבצק שהולך ונעשה חמים למגע….

נוגע בבצק ולא בא לי לחדול…הוא נענה למגע שלי בתנועות של חצי זורם וחצי מתנגד.

אני לש ונוגע לוחץ מלטף לעיתים יותר ולעיתים פחות.. מנסה להתאים את הקצב ולהפוך לאחד….לש עד שכוחי תש.

פותח עיניים מביט בבצק ורואה שהוא לא מוכן לאקט נוסף…

הוא צונח באטיות ובעייפות אירוטית.

אני מתחשב, מכסה בניילון נצמד ומניח לו לנוח, לתפוח, לחשוב ולאגור כוחות  לשלב הבא…

גם אני תשוש קלות, מכין אספרסו כפול עם גרידת לימון.

מגלגל סגריה, מצית ונשען לאחור.

חולפות הדקות, מעיף מבט לכיוון כדור הבצק שמתנפח כמו רומז…”כמה דקות ואהיה מוכן להמשיך…”

עברו 50 דקות, הלבן בקערה עולה על גדותיו, כמו מתפרץ בטרוף למגע נוסף.

בשלב הזה הבנתי שלא אוכל להתמודד איתו לבד, הוא גדול, נחוש ועוצמתי על אף גמישותו הנעימה למגע.

חלקתי אותו לשנים עשר כדורים שנראו כמו שלא חוו אהבה מעולם ממתינים לביתוק ראשוני…

גלגלתי כל כדור לנחש שהתחמם ונענה בכל לחיצה תוך שהוא מתארך ומחייך.

הכנתי שלושה נחשים וכשכוחי עוד עמד לי הבנתי שהם רוצים את האקט יחדיו, אז חיברתי ביניהם לצמה מושלמת.

הנחתי בצד על תבנית משומנת קלות כדיי שינעם להם הרגע.

כך עשיתי עם שאר כדורי הבצק האהובים ויצרתי ארבע חלות.

הבנתי שהם מעט מובכים מהרגע וכיסוי או מעטפת יטיבו עימם.

אז טרפתי ביצים, הוספתי שמן זית.

לא אוכל שלא ללטף עם כפות ידיי החשופות ולהודות לכל צמה בנפרד על לילה קסום ואקט מושלם.

מרחתי שימנתי ליטפתי וכשסיימתי….גמרתי….

בזקתי מעל שומשום בנדיבות השמורה לאוהבים

הכנסתי לתנור שחומם מראש כי רק כך הם יודעים להצליח.

 

בשישי בערב. מעט לפני הקידוש הנחתי אותם על צלחת שבת וכיסיתי במפה המיועדת.

ברכתי המוציא, בצעתי מהחלה, הכנסתי לפה, עצמתי עיניים והנחתי לצמרמורת לעבור על גופי

חייכתי לא יכולתי שלא לומר …תודה לבורא על עונג שבת

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם