מחשבה קודרת

מחשבה קודרת / יוסי דנה

 

הכנתי אספרסו לצד הסיגר,
יושב וכותב את שיש לי לומר.

היא ביקשה שאכתוב שיר או מילים,
עניתי אכתוב אך לא יהיו בו צלילים.

כי בימים שורוד צובע קודר,
נענה מייד, לא רוצה יותר.

היא הפצירה שתצית את נשמתי.
לא ידעתי לכתוב כשבוערת אדמתי.

וכך שעה ועוד זמן נשרף לאיטי,
בוהה, סובל, היא עדין לא איתי.

הולך בין מחשבה להרהור,
מטייל בין שיר לבין סיפור.

מתרגש או לא לקראת הבאות,
עוצם עיניים ומחזיק אצבעות.

מודה על תלאות שעברנו,
רק כך בגרנו, גילינו, טעינו וצדקנו.

היא ביקשה שאכתוב שיר או מילים
עניתי “אכתוב יקירתי רק שלא יהיו בו צלילים

רציתי לזעוק לך מחשבה יקרה,
קשה לי מנשוא התחושה הזרה.

היה בי כוח ויופי לפני זמן לכתוב,
זה היה בתקופה שאהבתי לאהוב.

צרבו האפירו והיקשו הם הימים,
לא נראה שישובו להיות ורודים.

לכן מחשבה יקרה, לא אוכל עוד לכתוב,
נולדתי לחשוב, לחיות ואולי קצת לאהוב.

אבל למרות שאלו רק מחשבותיי,
אם ממש תרצי….תציתי עצמותיי.

 

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם