ים יבשה

ים יבשה / יוסי דנה

 

שישי אחר הצהרים.

חוף הים בהרצליה.

אחרוני הרוחצים כבר בתנועות של קיפול פינוי

שוכב על מגבת עם ספר שהבחירה לקרוא בו בחוף

 היתה מהגרועות שלי.

ספר עם תאורים ארוטיים שגורמים לבגד הים להיות קטן  עלי בשלוש מידות…אולי בארבע.

סוגר את הספר ומחליט לצנן עצמי במים.

תנועות הגלים, השקיעה המגע עם הרטוב עושים לי לחשוב כחול.

נשכב על הקו בו המים פוגשים את החוף בתנועה של לעלות עליו או להכנע.

בדיוק במקום בו הגלים הופכים חלשים ונשברים כאילו תש כוחם.

שם אני נשכב על הבטן וממתין שגופי יחזור למצב צבירה רפוי.

שריקות השחפים, רחש הגלים, ריקוד המים והשמש שכמו אומרת אני כבר עוזבת בצבעה הכתום אש לא עוזרים לרפיון גידיי.

מחליט להכנע לסיטואציה ולמקסם אותה.

משחק עם מחשבות על אהבה בין ים ליבשה.

החוף המרוחק חולי יבש וכאילו לא קשור לשיפולי גרגיריו שנושקים למים בכל מגע.

גל בא וגל הולך.

נשיקת קצף ועוד אחת.

הים כאילו מחזר בנחישות אחר החול הרוצה לא רוצה.

המפגש הופך רטוב, לח ומלטף.

האדמה נרטבת וכשהים נסוג היא מתייבשת.

הם עושים אהבה כמו בין קודש לחול.

המים לוחשים אהבה אני שומע

החול ממשיך לספוג ים, מגע וחיזורי הכחול הגדול.

כמו אהבה בין איש לבתולה.

העוצמה של הים מאחור מתעקשת לחדור בגלים קטנים של עדינות ולשבור את ליבו של החוף.

הוא מתמסר והופך לשלה.

הם מתאחדים בקו בו אני שוכב וחושב…

אני עד ליחסים שהטבע מקיים.

אך לעזאזל מתי הוא כבר גומר.

 

 

 

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם